ירון נ' בנק הפועלים בע"מ

פסק דין

במסגרת התביעה שבפני נתבעים על ידי התובע, מאת הנתבע, נזקים אשר אירעו לו , לטענתו , כפועל יוצא מעיכוב בשחרור והעברת כספים אשר היו על שמו בקופת גמל .

לטענת התובע החל מיום 1/1/1996 הוא פתח בבנק הנתבע את קופת גמל נשוא התביעה, אליה הופקדו על ידו או מי מטעמו – כספים (לעיל ולהלן:"קופת הגמל"). בשנת 2007 נרכשה הקופה על ידי חברת "דש ניהול קופות גמל בע"מ. ביום 7/1/08 ביקש לשחרר כספים אשר היו על שמו בקופת גמל , כאשר בהתאם למסמך אשר הוצג על ידי התובע, היה בקופה , באותו יום, סך 189,552 ₪.

לטענת התובע, בשל סחבת אשר ננקטה על ידי הנתבע, במקום שהכספים ישוחררו לטובתו בתוך ימים ספורים, שוחררו לטובתו הכספים המופקדים בקופת הגמל רק ביום 20/3/08. לטובת התובע שוחרר סך 179,674 ₪ וזאת, לאחר ניכוי דמי ניהול ומס הכנסה כדין. במועד שחרור הכספים לטובת הנתבע עמד לטובת הנתבע בקופה סך של 183,087 ₪.

לטענת התובע, הואיל והכספים שוחררו באיחור, בשל מחדלי ו/או רשלנות הנתבע, הרי שהנתבע חייב לשפותו בגין הנזקים אשר נגרמו לו כפועל יוצא מכך ובכלל זה – הפרש סך כ – 6500 ₪ בין יתרת הכספים בקופה ביום 7/1/08 לבין יתרת הכספים ביום שחרור הכספים , בצירוף נזקיו ובסך הכל לשלם לו סך 10,000 ₪.

לטענת הנתבע , שהוא תאגיד בנקאי, הבקשה לשחרור הכספים על ידי הנתבע נחתמה על ידו לראשונה רק ביום 15/1/08 ולא כפי שנטען על ידו. הואיל והכספים היו מופקדים בסניף לינקולן של הנתבע, היה על התובע לחתום תחילה על מסמכי העברת הכספים לסניף אינשטיין , בו התנהל חשבונו של התובע . קופת הגמל עברה מסניף לינקולן לסניף אינשטיין ביום 8/2/08. ביום 7/2/08 חתם התובע על המסמכים הנדרשים לשחרור קופת הגמל . דא עקא, שהתובע סירב למלא ולחתום , כנדרש על הסעיף הנוגע להצהרת המס לשנת 2003, תחת זאת העיר התובע ליד הסעיף המדובר כי אין לו מידע בדבר הפקדות משנת 2003. הנתבע הבהיר לתובע כי באם לא יחתום על הסעיף האמור, ספק באם ישוחררו לטובתו הכספים ואולם, התובע התעקש שלא לחתום. אשר "יגר" הנתבע אמנם "בא"- המסמכים חזרו לסניף בהערה כי יש להחתים את התובע על הסעיף הרלוונטי של ההצהרה לפטור מניכוי מס רווחי הון. התובע התבקש לשוב ולסור לסניף הבנק ואולם, הוא סירב לעשות כן והתנה הגעתו לבנק וחתימה על המסמך בכך, שיומצאו לו על ידי הנתבע דפי התנועות בחשבון משנת 2003. הנתבע , הזמין את המסמכים כמבוקש ואלו הומצאו לתובע באמצעות שליח . לאחר שהתובע עיין במסמכים, חתם התובע רק ביום 17/3/08 על המסמכים ובכלל זה על סעיף הצהרת ההון וביום 20/3/08 הוא זוכה בכספי קופת הגמל.

הנתבע טוען לפיכך, כי רשלנותו של התובע כפי שתוארה לעיל וסירובו העיקש לחתום על סעיף הצהרת ההון, היא זו שגרמה לעיכוב בהעברת הכספים ומשכך, אין לו להלין אלא על עצמו.

לשם הזהירות בלבד , טען הנתבע כי ממילא הנזק אשר אירע לתובע אינו כפי הנתבע על ידו שכן, רק ביום 7/2/08 הועברו הכספים לסניף הנתבע ורק ביום זה יכל התובע לחתום על מסמכי שחרור קופת הגמל. באם היה אמנם התובע חותם באותו מועד על הטפסים כראוי, ממילא הכספים היו משתחררים רק ביום 13/2/08 והפרש הכספים בין מועד זה לבין המועד בו נמשכו הכספים בפועל עומד ממילא על סך של כ – 2000 ₪ ולא כנטען על ידי התובע.

הדיון:

במהלך הדיון אשר התקיים בפני בית המשפט העידו התובע וכן, נציגות הבנק – הגב' קרן ענבל והגב' דנה קוואז. כן הוצגו בפני בית המשפט, על ידי הצדדים, מסמכים שונים לרבות, בקשה לתיקון פרוטוקול אשר הועברה על ידי התובע ואליה צירף התובע את יתרות הכספים בקופת הגמל , בחודשים ינואר –מרץ 08 לפי ימים.

לאחר ששמעתי את העדויות , עיינתי בכתבי הטענות (לרבות כתב התשובה של התובע לטענות הנתבע) וכן, במסמכים כפי שהוצגו בפני, החלטתי לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין נושא התובע בנטל השכנוע להוכיח טענותיו בבחינת 'המוציא מחברו עליו הראיה'. כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל השכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד טז 1000, 1005 – 1004 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי פ"ד כ"א (2) 358, 364(.

לענין נטל השכנוע נקבע כי:

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"[רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

בחינת טענותיו של התובע אל מול המסמכים אשר הוצגו על ידו ועל ידי הנתבע, מובילה למסקנה חד משמעית כי התובע טען טענות רבות ואולם, שלל טענותיו הינן טענות בעלמא, אשר אינן מבוססות ולו על רביב ראיה רלוונטי וזאת, אל מול טענותיו המגובות במסמכים של הנתבע.

כך, טענתו של התובע בהקשר לכך, שלא ידע כי הכספים מופקדים בחשבון בסניף לינקולן (במקום בסניף איינשטיין בו הוא מנהל את חשבונו ) לא זו בלבד שלא הוכחה על ידו , אלא שהיא עומדת בסתירה לפניה שלו , שנים קודם לכן, בהקשר לאותו חשבון בסניף לינקולן. זאת ועוד, אין עוררין כי כל פעילותו של התובע – בהעברת הכספים, בשחרור הכספים וכיוצא בכך, מצריכה חתימתו – הואיל ואין עוררין כי בוצעה תחילה, פעילות של העברת הכספים מסניף לינקולן לסניף אינשטין , התובע מוחזק כי קרא את המסמכים ומשכך, ידע על דבר העברת הכספים מסניף לסניף . (ראה: ע"א 2119/94 ציפורה לנדאו נ' ברוך וין פ"ד מט(2),77, ע"א 779/87 780/87 נח בליט ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ פ"ד מד(3), 304, 310 ב'].

זאת אף זאת, לא הוצגה בפני כל ראיה , מטעם התובע באשר לכך, שפנה אל הנתבע בהקשר לשחרור הכספים ביום 1/1/08 וזאת, בניגוד לטענת הנתבע כי פנה לראשונה ביום 15/1/08 שאז חתם על מסמכי ההעברה מסניף אינשטין לסניף לינקולן.

בנוסף, באשר לטענתו של התובע ובהתאם לה העיכוב בהעברת הכספים אליו נבע ממשבר מיחשוב בבנק הפועלים אשר בשלו סירב כביכול הבנק להעביר כספים ללקוחות , תוך שהוא נוקט סחבת מכוונת.הרי שלא זו בלבד שטענה זו לא הוכחה על ידי התובע אלא שהיא עומדת אל מול טענותיו של הנתבע , הנתמכות במסמכים, החתומים על ידי התובע, מהם עולה מפורשות כי התובע סירב לחתום על ההצהרה לפי פקודת מס ההכנסה ומשכך עוכבה העברת הכספים.

לענין זה - הוצג בפני מסמך המשיכה עליו חתם התובע ביום 7/2/08 עליו כתב התובע: "בקשתי תדפיס מראשית הקופה מיצחק רז אך לטענתו לא ניתן ולכן איני יודע מה לציין לגבי 2003 " וזאת, תחת לחתום על הסעיף האמור. משמע – אין עוררין כי התובע סירב לחתום על הסעיף המבוקש. התובע לא הסביר מדוע התעקש בנושא החתימה ואולם, משלא חתם על הסעיף כלשונו ומשסעיף זה נדרש על ידי הבנק ומצוי על הטופס – אין לתובע הסרבן אלא להלין על עצמו.

אציין כי התובע, ניסה לטעון, כי החתימה על הסעיף אינה הכרחית והראיה שהוא שיחרר קופה אחרת מסוג גדיש בלא שנדרשה חתימתו על סעיף כאמור והכספים בקופה זו שוחררו בתוך 3 ימים. בהקשר לדוגמא אשר ניתנה על ידי התובע, נטען על ידי הנתבע ועדותן של עובדותיו היו אמינות בעיני – כי מדובר בקופה מסוג אחר ו/או בתקופות הפקדה אחרות אשר בהקשר אליה לא נדרשת החתימה על סעיף זה.